לכל דבר יש מחיר - גם לפחמן

אם היינו מספרים לאדם שנולד לפני 500 שנה שבכניסה לביתו יותקן מכשיר מוזר שימדוד בכמה מים הוא משתמש - הוא היה מסרב להאמין לנו. אם היינו ממשיכים לומר לו שעל פי אותה מדידה ייקבע כמה כסף הוא יצטרך לשלם לרשויות - הוא היה חושב שאנחנו משוגעים. הרי באותה העת, בני אדם הלכו עם דלי לבאר או לנהר - ושאבו ללא תשלום את כל המים שרצו. התפיסה שלנו לגבי משאבים חופשיים משתנה עם השנים - והיא מוסיפה להשתנות גם היום.

כתוצאה מההתחממות הגלובלית, הולך וקרב היום שבו השימוש בפחמן יגיע עם תג מחיר. אז אחרי שלמדנו מי הם גזי החממה, וכיצד הם משפיעים על תהליך ההתחממות הגלובלית - כעת נבין כיצד ניתן יהיה למדוד את השימוש בפחמן, לדווח עליו ולגבות עליו תשלום.

כיום ישנם חוקים שמגבילים את צריכות הפחמן בכ-60 מדינות. על מנת שהדיווח על פליטות הפחמן ייעשה בשפה משותפת לכל העולם, משתמשים לרב בתקן המוביל של פרוטוקול GHG - שמסייע לקטלג את פליטת גזי החממה של חברה או ארגון לשלושה היקפים. היקפים 1 ו-2 מחויבים בדיווח, בעוד שהיקף 3 הוא וולונטרי והקשה ביותר לניטור. עם זאת, חברות שיצליחו לדווח על כל שלושת ההיקפים עשויות לזכות בעתיד ביתרון תחרותי ממשי.

היקף 1: פליטות ישירות

פליטות היקף 1 הן פליטות ישירות ממשאבים בבעלות החברה ובשליטתה. במילים אחרות, פליטות משתחררות לאטמוספירה כתוצאה ישירה מפעילויות החברה. היקף זה מחולק לארבע קטגוריות:

• בעירה נייחת (למשל דלקים או מקורות חימום אחרים) - כל הדלקים המייצרים פליטת גזי חממה חייבים להיכלל בהיקף 1.

• בעירה ניידת - כל כלי הרכב בבעלות או בשליטת חברה העושים שימוש בדלקי מאובנים (למשל מכוניות, טנדרים, משאיות). השימוש הגובר בכלי רכב חשמליים פירושו שחלק מהצי הארגוני עלולים ליפול לפליטות היקף 2.

• פליטות נמלטות - דליפות גזי חממה (למשל קירור, יחידות מיזוג אוויר). חשוב לציין שגזי קירור מסוכנים משמעותית יותר מפליטת CO2. חברות נדרשות לדווח על פליטות אלו.

• פליטות תהליכים - משתחררות במהלך תהליכים תעשייתיים או פעילויות ייצור באתר (למשל שחרור CO2 במהלך ייצור מלט, אדי מפעל או כימיקלים).

היקף 2: פליטות עקיפות - בבעלות החברה

פליטות היקף 2 הן פליטות עקיפות מייצור אנרגיה שנרכשה מספק שירות. במילים אחרות, כל פליטת גזי החממה המשתחררת באטמוספרה כתוצאה מצריכת חשמל, קיטור, חום וקירור. עבור רוב הארגונים, חשמל יהיה המקור המרכזי לפליטות היקף 2. במילים פשוטות, האנרגיה הנצרכת מתחלקת לשני היקפים, כאשר היקף 2 מכסה את החשמל הנצרך על ידי משתמש הקצה.

היקף 3: פליטות עקיפות - שלא בבעלות החברה

פליטות היקף 3 הן כל הפליטות עקיפות שאינן נכללות בהיקף 1 ו-2 המתרחשות בשרשרת הייצור של החברה המדווחת, לרבות פליטות במעלה הזרם או במורד הזרם (upstream & downstream). במילים אחרות, פליטות שקשורות לפעילות החברה אך לא מתבצעות על ידה בצורה ישירה. על פי פרוטוקול GHG, פליטות היקף 3 מתחלקות ל-15 קטגוריות.

פעילויות במעלה הזרם

פעילויות במעלה הזרם מתחלקות למספר קטגוריות: עבור חברות רבות, נסיעות עסקים הן מהמשמעותיות ביותר לדיווח (למשל נסיעות אוויריות, רכבת, רכבת תחתית ורכבת קלה, מוניות, אוטובוסים וקילומטראז' עסקי באמצעות כלי רכב פרטיים). כמו כן, פעילויות אלו כוללות גם נסיעות עובדים לעבודה, שכן הן גורמות לפליטות במהלך הנסיעה. תחבורה ציבורית או מעבר לעבודה מהבית יכולים לצמצם את היקף הפליטות הללו.

בתוך הפליטות במעלה הזרם נכללים גם סחורות ושירותים נרכשים כמו למשל רכישות של מוצרים הקשורים לייצור (חומרים, רכיבים וחלקים) או מוצרים שאינם קשורים לייצור (למשל, ריהוט משרדי, ציוד משרדי ותמיכה ב-IT).

היקף פליטות זה כולל גם הובלה והפצה של רכיבים וסחורות במעלה הזרם (ספקים) ומורד הזרם (לקוחות) של שרשרת הערך. הוא כולל פליטות מתחבורה ביבשה, בים ובאוויר, וכן פליטות הנוגעות לאחסנה של צד שלישי. מרכיב נוסף הוא מוצרי הון, מוצרים סופיים בעלי תוחלת חיים ארוכה - המשמשים את החברה לייצור מוצרים, מתן שירותים או אחסון, מכירה ואספקת סחורה. דוגמאות למוצרי הון כוללים מבנים, כלי רכב או מכונות.

פעילויות במורד הזרם

השקעות נכללות בחישוב הפליטות בעיקר עבור מוסדות פיננסיים, אך ארגונים אחרים עדיין יכולים לשלב אותן בדיווח שלהם. על פי חשבונאות GHG, השקעות מתחלקות ל-4 קטגוריות: השקעות במניות, השקעות בחוב, מימון פרויקטים, השקעות מנוהלות ושירותי לקוחות.

זיכיונות הם עסקים הפועלים תחת רישיון למכור או להפיץ סחורות או שירותים של חברה אחרת במקום מסוים. זכיינים (למשל חברות המפעילות זכיינות ומשלמים עמלה לזכיין) צריכים לכלול פליטות מפעולות בשליטתם. "זכיינים רשאים לדווח באופן אופציונלי על פליטות היקף 3 במעלה הזרם הקשורות לפעילות של הזכיין (כלומר, פליטות היקף 1 והיקף 2 של הזכיין) בקטגוריה 1 (סחורות ושירותים שנרכשו)".

גם הפליטות הנגרמות כתוצאה ממוצרים שמכרה החברה ללקוחותיה נכללים בחישוב. יש למדוד את הפליטות הנובעות משימוש במוצר. לדוגמה, השימוש באייפון יוביל לפליטות פחמן דו-חמצני מעטות במשך שנים רבות - אך השפעתן השלילית מצטברת.

חברות נדרשות גם להיערך מראש לסיום חייהן של מוצריהן. יש לדווח על היקף הפליטות והפסולת הנוצרים לאחר זריקת המוצר לאשפה - גם אם קשה להעריך את נסיבות ומועד השלכת המוצר. דרישות אלו מעודדות חברות לעצב מוצרים הניתנים למחזור - וכך מגבילים את היקף הפסולת שמגיעה למזבלות.

חברות רבות כבר מדווחות על פי מסגרת זו , ובשנה הקרובה כל חברה בורסאית הנסחרת בארצות הברית עשוי שתידרש לכך במידה ותתקבל ההצעה של ה- SEC.